#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שז. כיצד היתה הו""א לרבות מכלל ופרט וכלל של גניבה וגו' וחיים לכל דבר הרי הכלל האחרון שהוא 'חיים' אין משמעותו אלא בעלי חיים?<br>"	"כתבו התוס' (ד""ה יאמר) שר""י תירץ דכיון דלא מסיק אכתי אדעתיה צד דקדוש בבכורה וקרב לגבי מזבח א""כ אם נאמר מה הפרט מפורש בעלי חיים נמצא שאין כלום בכלל בתרא דחיים יותר מכעין הפרט והואיל וכן הוא אית לן למימר דחיים כלל הוא להיות משמע כל דבר כמו גניבה, באם אינו ענין לחיים ממש תניהו ענין לכל דבר. או נפרש חיים לשון חשיבות כמו אחייה לקרן כעין שגנב דלקמן. והתוס' פירשו דהתנא לרווחא דמילתא בא לפרש דאפילו תאמר שאין חילוק בין ב""ח לשאין בעלי חיים ולא ממעטינן מחיים דלאו ב""ח אפילו הכי מפרטא דשור לא תרבה כל דבר המטלטל וגופו ממון."	"ב""ק תוס' סד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שח. כלל ופרט וכלל. הכלל הראשון והשני מה תפקידם לרבות או למעט, הוכח. 	"פרש""י (ד""ה ה""ג לרבות) דכללא קמא למעוטי הוא דאתי דהא בלאו איהו הוי פרט וכלל ואיתרבו כל מילי, ומהני כללא קמא למעוטי מאי דלא דמי ליה לפרטא. כללא בתרא לרבויי אתי דהא בלאו איהו הוי כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט."	"ב""ק רש""י סד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שי. למסקנא אלו דרשות נדרשות מהפסוק 'אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם' לאיזה תנא וכיצד נדרש? 	"לתנא ששני הפסוקים בטוען טענת גנב, נדרש בריבוי ומיעוט וריבוי וריבה שגנב משלם כפל בכל דבר חוץ מקרקע עבדים ושטרות, 'גניבה' ו'חיים' לכדרב דאמר אחייה לקרן כעין שגנב, שאם גנב בהמה והוכחשה או הוזלה משלם כשעת הגניבה.<br>לתנא שלמד גנב מ'אם ימצא הגנב' דורש 'אם המצא תמצא' כרבא בר אהילאי שלמד מכאן את דינו של רב שמודה בקנס ואח""כ באו עדים פטור, דדרשינן אם המצא בעדים תמצא בדיינים, פרט למרשיע את עצמו ולחידוש זה נכתב הפסוק ואין דורשים את הפרטים למעט מהם <sup>קטו</sup>.<br>תניא רבי יעקב אומר 'שנים ישלם' שלא בשבועה ופירש אביי את דבריו דלא לכתוב רחמנא שנים ישלם בגנב וליתי בק""ו מטוען טענת גנב, ומה טוען טענת גנב דבהיתרא אתא לידיה אמר קרא לישלם תרי, גנב עצמו דבאיסורא אתא לידיה לא כ""ש אלא שנים ישלם דכתב רחמנא בגנב עצמו למה לי, שאפילו שלא בשבועה <sup>קטז</sup>. ולכו""ע תניא שמ'אם המצא תמצא' ילפינן גם שבהכניס בהמה לגגו או חצירו או קרפיפו על מנת לגנבה משלם כפל, והיינו ממה שלא כתבה תורה המצא המצא או תמצא תמצא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קטו.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא דאמרינן)  שלתנא זה נשנית הפרשה גם לחדש שגנב משלם שנים בלא שבועה כדלקמן.
<br>קטז.  כתב הרשב""א  (שם)  שבין לתנא ששתי הפרשיות בטוען טענת גנב ובין לתנא שאחד בגנב עצמו לא בא 'שנים לשלם' אלא לחייב גנב עצמו בלא שבועה.</span>"	"ב""ק סד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שיא. מה הנפק""מ לדינא אם הפסוק 'אם ימצא הגנב' בגנב עצמו או בטוען טענת גנב? "	"אם הפסוק בגנב עצמו אייתר ליה המצא תמצא ללמד שאפילו בהודה ואח""כ באו עדים פטור. אם שני הפסוקים בטוען טענת גנב לא אייתר ליה וס""ל דחייב. (ולמ""ד שני הפסוקים בטט""ג אם גנב עצמו חייב בכפל בדבר שאינו מסויים יעוי' בתוס' רבינו פרץ וברש""ש)."	"ב""ק סד:"		
